Reading List: אנטון צ'כוב

‏הצגת רשומות עם תוויות אנטון צ'כוב. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 21 בפברואר 2017

אנטון צ'כוב / דו קרב

17:24 | פורסם על ידי Unknown | ערוך פרסום

Антон Павлович Чехов
Дуэль / דו-קרב

Свирель / חליל רועים

Казак / הקוזאק

Пустой случай / מקרה בטל

Перекати-поле / צמח הגלגל: רישומי דרך

Поцелуй / הנשיקה

Встрча / פגישה

Тиф / טיפוס

Муж / בעל

Обыватели / קרתנים

Бабы / נשים

מאה שנות צ'כוב - מאמר מאת פרופסור הלנה טולסטוי

2006 / 248 עמ'

קשה שלא לצטט (אבל אתאפק) כאן במלואו את מאמרה של פרופסור הלנה טולסטוי, המצורף לסיפא של הספר. מאמר ארוך ועשיר שמשלים את יפעתה של הכתיבה המשובחת ומופיע כהמשך טבעי לסיפורים שמרכיבים את הקובץ. כמו אם אוהבת, הלנה טולסטוי מניחה את המזון הספרותי בתוך פיו של הקורא ומוודאת שיבלע את מזונו בזהירות נאותה, תוך תשומת לב לכל הטעמים, כדי לטייב את העיכול.

על הסיפורים עצמם אין טעם להרחיב כי צ'כוב הוא צ'כוב ושכמותו לא היה לפניו ולא יהיה אחריו. היכולת שלו ליצור קסמים ונסים דרך אותיות בלתי מתקבלת על הדעת האנושית. היא מעל ומעבר למה שהאדם מסוגל לתאר לעצמו, להאמין בקיומו ולשאוף אליו. ולכן אאפשר לציטוטים לעשות את העבודה במקומי.

"אין זה מוסיף לך כבוד, שאתה מתבטא כך על רעך. תגיד, למה אתה שונא אותו?"
"דוקטור, אל תדבר דברי הבל. לשנוא חיידק ולבוז לו זה מטופש, ולהתייחס לכל מי שנקרה על דרכך כאל רֵעַ, ללא שום הבחנה, זה, רוב תודות, פירושו לאבד את שיקול הדעת, לוותר על יחס הוגן כלפי בני אדם, ובקיצור, להתנער מאחריות. אני חושב שלייבסקי שלך הוא נבל, איני מסתיר זאת ואני מתייחס אליו כאל נבל, והמצפון שלי שקט לגמרי. ואם אתה רואה בו את רעך, לך תתנשק אתו; אתה רואה בו את רעך, פירושו שאתה מתייחס אליו בדיוק כמו שאתה מתייחס אלי ולדיאקון, כלומר, יחס של לא-כלום. אתה שווה נפש לכולם באותה מידה".

להמשך הרשומה »

תוויות:אנטון צ'כוב | 0 תגובות

יום שבת, 14 בינואר 2017

אנטון צ'כוב / הנזיר השחור

18:17 | פורסם על ידי Unknown | ערוך פרסום

Антон Павлович Чехов
Черный монах / הנזיר השחור

Припадок / התקף

Попрыгунья / קלת רגל

Страх / פחד: סיפורו של מיודעי

Соседи / שכנים

Палата No 6 / חדר חולים מס' 6

Рассказ неизвестного человека / סיפורו של אלמוני

אנטון צ'כוב וסיפורים אחרים מאת מאיה קגנסקיה

2005 / 296 עמ'

ספריו (של צ'כוב) רוויים טוב-לב מופלג – הוא לא הפך את טוב-הלב למצע ספרותי או לקרדום-לחפור-בו; היה זה הגוון הטבעי שבו נצבע כשרונו" (ו' נבוקוב, "הרצאות על הספרות הרוסית")

מכיוון שלספר הזה מצורף מאמר מעמיק של מאיה קגנסקיה, שעוקב אחרי כמעט כל אחד מהסיפורים המופיעים בו נפרד, אני לא רואה טעם להוסיף את דעתי עליו. אסתפק במספר ציטוטים שלדעתי יכולים להחצין ולדייק את חווית הקריאה ולהרשים בעומקיהם וביופיים את הקורא, במקרה וימצא את עצמו בין שורותיהם:

בשביל שהתפתל על הגדה התלולה בינות לשורשים החשופים הוא ירד אל המים, הטריד שם בִּיצָניוֹת ממנוחתן, הבהיל מרבצם שני ברווזים. קרניה האחרונות של השמש השוקעת עוד הבליחו זעיר-פה זעיר-שם על האורנים הקודרים, אך על פני הנהר כבר ירד ערב של ממש. קוברין חצה את גשרון העץ ועבר לגדה שמנגד. לפניו השתרע עתה שדה רחב של שיפון צעיר, אשר עוד לא כּוּסה תפרחת. שום סימן למגורי אדם, אף נפש חיה במרחק, ונדמה שהשביל, אם תלך בו, יוביל אל אותו מקום לא-נודע וטמיר שהשמש שקעה בו זה עתה ושזהרורי הערב בוערים בו באש כה עזה ונישאה. "אילו מרחבים, כמה חופשי כאן ושקט!" חשב קוברין שעה שהלך בַּשְביל. "ונדמה שהעולם כולו צופה בי, שהוא עצר את נשימתו ומצפה שאבין את מסתריו..."

להמשך הרשומה »

תוויות:אנטון צ'כוב | 0 תגובות

יום שישי, 2 בספטמבר 2016

אנטון צ'כוב / ערבה

0:07 | פורסם על ידי Unknown | ערוך פרסום

Степь / Антон Павлович Чехов

2000 / 154 עמ'

הסיפור הזה הוא ללא ספק סיפור על טבע, על הערבה, ועל משקל האמירה "תמונה שווה אלף מילים", הרי שכל פסקה בו שווה אלפי תמונות. וכאן אי אפשר שלא להיזכר באמירתו של אוסקר ווילד שטען שהחיים מחקים את האמנות. אין טעם להתווכח על נכונותה של אמירתו זו שמתבססת על הגישה האסתטציסטית באמנות, אבל אם אכן צדק, אזי הערבה של צ'כוב נבראה אחרי שקראה את ספריו.

להמשך הרשומה »