רשומות


יום שלישי, 30 ביוני 2015
1998 / 191 עמ'
...שפתיו הלגלגניות, סנטרו המחודד השלוח מעלה בשרירות, היו סימנים מובהקים של אופי מרושע, של פיקחות צוננת באכזריותה שבעזרתה מן הסתם ניחש הכול, מפני שהשכיל לשער הכול. מצחו המצהיב היה חרוש קמטים כמצחם של מי שמורגלים שלא להאמין בדבר, לשקול הכול, וכמו קמצנים המנערים בידיהם את מטבעות הזהב שלהם, הם מבקשים לדעת את משמעותם של מעשי האדם ואת ערכם המדויק. גופו היה גרום וחסון, חזותו עצבנית, נוחה לרגוז – קיצורו של דבר, הוא נראה כמפלצת אוכלת אדם שהחמיצה את ייעודה...

...הלבנה הציפה את הכרכובים בנגוהותיה, וצבעה בתערובת של אור ושל צל את השקעים ואת הגבנוניות של הפסלים. גחמותיו של הנוגה הלבן הזה שיוו חזות קודרת לשני הבניינים. נראָה כי אף הטבע מקבל על עצמו את האמונות התפלות שריחפו מעל הבית...

...גזברו של לואי האחד-עשר דמה לשליטו, ואפילו אימץ לעצמו כמה וכמה תנועות משלו, כפי שקורה לעתים קרובות למי שחיים בקִרבה אינטימית שכזאת. הגבות העבותות של הפלמי כמעט כיסו את עיניו, אך בהגביהו אותן קלות היה מבטו נבון, חודר ורווי עוצמה כמבטם של אנשים האמונים על הדממה, היודעים היטב את כינוס הכוחות הפנימיים. שפתיו הצרות, על הקמטים המשתרגים לאורכן, הקנו לו ארשת של חריפות מופלאה. בחלק התחתון של פניו דמה דמיון-מה לפני השועל, אך המצח הגבוה המזדקר, שכולו חרוש קמטים, גילה כמדומה אצילות נפש ומעלות נאות שהניסיון מיתן את הרקעתן ולקחיהם האכזריים של החיים דחקו אותן, קרוב לוודאי, אל נבכי הנפש הכמוסים ביותר של ברייה יחידת סגולה זו...

כדי להגיע לחוו"ד על הספר, יש ללחוץ על התמונה שלו; ניתן לקרוא את הפרק הראשון ואת הטקסט המופיע על הכריכה ע"י לחיצה על שם הספר ברשימת ה- Reading List.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Back to Top