רשומות


יום שישי, 19 באוגוסט 2016

Search Results

Adam Resurrected (Man, Son of a Dog) / Yoram Kaniuk
2004 / 430 עמ'
שוב יורם קניוק, מוטרף ורבלי, משחיל בין משפטיו הסוערים ואובדי השפיות, יפעה וזוהר. כאן הוא בחר לכתוב על קורבן שואה, על שורד שהצליח להציל רק את המעטפת האנושית, אך את האדם שהיה איבד בתוך התופת ההיסטורית. ספר קשה לקריאה גם בגלל התוכן שלו, וגם בגלל הכתיבה המפוזרת של קניוק. קשה עד יאוש, אך במקביל שזור פנינים שכמו מסך של דמעות מערפלות את קרנית העין וזולגות בזרזיף של דם, לתוך הלב.
הספר עובד למחזה ולסרט

בחוץ פרץ הבוקר כמלחמה. קולות מן הרחוב עלו ובאו אל החדר. רעש המכוניות הנחפזות העירה התערבב במשק אופני החלבן ובשקשוק הבקבוקים. מישהו צעק: "גברת אפשטיין, העיתון!" ונשמעו תאוצת העיתון באוויר והלם נחיתתו על המרפסת. תינוק יילל מעבר לרחוב.
יום רביעי, 10 באוגוסט 2016
2003 / 364 עמ'
אם כבר, אז ה"חיים על נייר סיוט". יורם קניוק וכרונולוגיה נוספת של כאב. קשה לקרוא אותו. הכתיבה שלו גובלת בשיגעון. מכל פסקה ניתן לפתח רומן עמוק באורך של גלות, אבל הוא מצמצם את הנובלות ואת הרומנים שלו לכדי פסקה אחת, תופר מהם סיפור ארוך, ומשאיר את הקורא תחת עומס כבד של התרחשויות מורכבות שכל אחת מהן דורשת התעמקות. לדעתי, הוא פספס לא מעט בגלל הכתיבה המתוזזת, חסרת המעצורים, כמו בלון דקור שמסתחרר ברעש של מסוק גוסס ובבת אחת מתיז את תכנו לכל כיוון אפשרי. מצד שני, זה מה שמייחד אותו משאר הסופרים: היכולת לפורר את הכאב שבמציאות ולפזר אותו על פני פסקאות באגביות קלילה, כאילו לא נפל דבר, כאילו לא נסדק העולם, כאילו מה שתיאר לפני רגע הוא לא אם-כל-האסונות, אלא לא יותר מעוד פסקה בספר שמתאר חיים.

Back to Top