
Categories
- *Reading List (1)
- אדית וורטון (1)
- אונורה דה בלזאק (4)
- אוסטין רייט (1)
- אופיר טושה גפלה (1)
- איוואן טורגנייב (2)
- איסאק באבל (1)
- אלבר קאמי (1)
- אלון חילו (1)
- אנטון צ'כוב (3)
- אסף גָבְרוֹן (1)
- אפרים קישון (2)
- בוהומיל הראבאל (1)
- ג'וג'ו מויס (1)
- ג'ון אפדייק (1)
- ג'יימס ג'ויס (1)
- הווארד ג'ייקובסון (1)
- הרוקי מורקמי (2)
- ויליאם פוקנר (1)
- חורחה לואיס בורחס (1)
- יורם קניוק (4)
- יריב ספיר (2)
- מיכל חזון (1)
- מקבץ (1)
- נעם שפנצר (1)
- פבלו דה סנטיס (1)
- פול אוסטר (5)
- פרנץ קפקא (1)
- שולמית גלבוע (1)

רשומות
-
(את רוב הספרים שקראתי מאז תחילת 2015, קראתי בגרסאות דיגיטליות). א.ס.א הריסון / האישה השקטה אביגדור דגן / קפקא בירושלים...
-
2010 / 407 עמ' היא פוחדת להתחיל כי אולי הספר ישכיח ממנה את הסכנה שנשקפת לה, אם כי לא ברור מהי הסכנה הזאת. כתב היד כבד כל כך, א...
-
2014 / 256 עמ' אדוני - אמר לנו המו"ל שלנו - בטרם תתחיל לכתוב ספר חדש, תשקול היטב, מי קורא עוד עברית בארץ הזאת... - יש עוד -...
-
Антон Павлович Чехов Дуэль / דו-קרב Свирель / חליל רועים Казак / הקוזאק Пустой случай / מקרה בטל Перекати-поле / צמח הגלגל:...
-
2014 / 256 עמ' בכל הפרשה אשמים השפיגלים, שהזמינו את מר גרינבוטר לארוחת ערב בדיוק ביום חמישי, כשהלה משמש, כידוע, עורך לילה במערכ...
-
Антон Павлович Чехов Черный монах / הנזיר השחור Припадок / התקף Попрыгунья / קלת רגל Страх / פחד: סיפורו של מיודעי Соседи ...
-
La Maison Dajani / Alon Hilu 2008 / 367 עמ' ילד: בגדד מלאה כל טוב וכל יופי, סוחרים כרסתנים, כפולי סנטר, עומסים על דוכניה מטילי ...
-
Степь / Антон Павлович Чехов 2000 / 154 עמ' הסיפור הזה הוא ללא ספק סיפור על טבע, על הערבה, ועל משקל האמירה "תמונה שווה אלף ...
-
2014 / 109 עמ' הייתי בן שמונה. בשלב זה בחיי לא היה בעיני שום דבר חשוב יותר מבייסבול. הקבוצה שלי היתה הניו יורק ג'איינטס, ועקבת...
-
Man in the Dark / Paul Auster 2008 / 172 עמ' אני לא חושב שצריך לבזבז מילים על לתאר את כשרונו של פול אוסטר ( עוד ). כל הספרים שלו לא...

יום חמישי, 6 באוגוסט 2015
2011 / 446 עמ'
הלילה תלוי בחדר. עשן מקופסה, לאה ומצחין. קליפות של תפוז. כריך מזדקן. בדלי סיגריות של מירה. ספל קפה ואפר בתוכו. חותם שפתיה על דופן הספל, הכאב שהיה פה. מירה אמרה, אתה נהנה לומר דברים מכאיבים, לדמיין מצבים ולהביאם לקיצוניות... למקד כאב ואז לדקור את עצמך. כמו כדורגל. תמיד בתחרות עם מישהו. על פי חוקים. אמנות לפי חוקי כדורגל. מדוע אינך מבין כמה זה מטופש. מדוע תחרות כמו ילדים, במשחקים של ילדים. רק מפני שיש אופנה עכשיו ואתה לא בה. אז מה. ואולי תהיה. אולי לא. בכלל, מדוע זה חשוב. באך היה, סטנדל. יש בך עמינדב מצחיק בפנים. לא ראיתי מה מצחיק. להכניס את הלילה הזה לשורת לילות שהיו, למות. לנוס מחר. לחפש את החלום במקום שממנו החל. אצל חנות המסגרות של אבי. העיר הזאת נגמרה לי. החיים האלה. אוהב אותך, מירה. לא יודע מדוע חייב. אוהב ובורח. אלוהים, כמה את יפה ואנושית. ויודעת לאהוב. אני לא. זאת הצרה, אפילו לא את עצמי.
תוויות:יורם קניוק | 0
תגובות
הירשם ל-
רשומות
(Atom)