
Categories
- *Reading List (1)
- אדית וורטון (1)
- אונורה דה בלזאק (4)
- אוסטין רייט (1)
- אופיר טושה גפלה (1)
- איוואן טורגנייב (2)
- איסאק באבל (1)
- אלבר קאמי (1)
- אלון חילו (1)
- אנטון צ'כוב (3)
- אסף גָבְרוֹן (1)
- אפרים קישון (2)
- בוהומיל הראבאל (1)
- ג'וג'ו מויס (1)
- ג'ון אפדייק (1)
- ג'יימס ג'ויס (1)
- הווארד ג'ייקובסון (1)
- הרוקי מורקמי (2)
- ויליאם פוקנר (1)
- חורחה לואיס בורחס (1)
- יורם קניוק (4)
- יריב ספיר (2)
- מיכל חזון (1)
- מקבץ (1)
- נעם שפנצר (1)
- פבלו דה סנטיס (1)
- פול אוסטר (5)
- פרנץ קפקא (1)
- שולמית גלבוע (1)

רשומות
-
(את רוב הספרים שקראתי מאז תחילת 2015, קראתי בגרסאות דיגיטליות). א.ס.א הריסון / האישה השקטה אביגדור דגן / קפקא בירושלים...
-
2010 / 407 עמ' היא פוחדת להתחיל כי אולי הספר ישכיח ממנה את הסכנה שנשקפת לה, אם כי לא ברור מהי הסכנה הזאת. כתב היד כבד כל כך, א...
-
2014 / 256 עמ' אדוני - אמר לנו המו"ל שלנו - בטרם תתחיל לכתוב ספר חדש, תשקול היטב, מי קורא עוד עברית בארץ הזאת... - יש עוד -...
-
Антон Павлович Чехов Дуэль / דו-קרב Свирель / חליל רועים Казак / הקוזאק Пустой случай / מקרה בטל Перекати-поле / צמח הגלגל:...
-
2014 / 256 עמ' בכל הפרשה אשמים השפיגלים, שהזמינו את מר גרינבוטר לארוחת ערב בדיוק ביום חמישי, כשהלה משמש, כידוע, עורך לילה במערכ...
-
Антон Павлович Чехов Черный монах / הנזיר השחור Припадок / התקף Попрыгунья / קלת רגל Страх / פחד: סיפורו של מיודעי Соседи ...
-
La Maison Dajani / Alon Hilu 2008 / 367 עמ' ילד: בגדד מלאה כל טוב וכל יופי, סוחרים כרסתנים, כפולי סנטר, עומסים על דוכניה מטילי ...
-
Степь / Антон Павлович Чехов 2000 / 154 עמ' הסיפור הזה הוא ללא ספק סיפור על טבע, על הערבה, ועל משקל האמירה "תמונה שווה אלף ...
-
2014 / 109 עמ' הייתי בן שמונה. בשלב זה בחיי לא היה בעיני שום דבר חשוב יותר מבייסבול. הקבוצה שלי היתה הניו יורק ג'איינטס, ועקבת...
-
Man in the Dark / Paul Auster 2008 / 172 עמ' אני לא חושב שצריך לבזבז מילים על לתאר את כשרונו של פול אוסטר ( עוד ). כל הספרים שלו לא...

הצגת רשומות עם תוויות אדית וורטון. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות אדית וורטון. הצג את כל הרשומות
יום שבת, 24 באוקטובר 2015
2009 / 223 עמ'
הוא היה אדם "גלמוד נורא"; היא הבינה את זה משום שהיא עצמה היתה "גלמודה" כל־כך. הוא והיא, פנים אל פנים בבית העצוב ההוא, צללו לתהומות היחידוּת; ואף־על־פי שלא רחשה לו חיבה מיוחדת, ואף לא שמץ הכרת טובה, ריחמה עליו ביודעה שהוא עולה על הסובבים אותו, וכי היא הנפש היחידה המפרידה בינו לבין הבדידות.
תוויות:אדית וורטון | 0
תגובות
הירשם ל-
רשומות
(Atom)