Reading List

סבתא היתה גרה ממש ליד מרחצאות קארל, ומזל חייה הגדול היה שהצליחה לשכור את החדרון בטחנת הקמח, תמיד היתה מודה לאלוהים ששמע את תפילותיה ונתן לה את החדרון ליד המרחצאות, מפני שביום חמישי וביום שישי היו מתרחצים שם הסוכנים הנוסעים ואנשים אחרים בלי בית קבוע וסבתא היתה מעשר בבוקר בכוננות, וגם אני שמחתי לקראת יום חמישי ויום שישי וגם לקראת שאר הימים, אם כי בהם לא עפו הלבנים מחלונות חדרי האמבטיה

במרחצאות בתדירות גבוהה כל־כך, ואנחנו הסתכלנו מהחלון שלנו, שמעליו כל רגע השליך אחד הסוכנים הנוסעים תחתונים מלוכלכים, שנעצרו לשנייה באוויר, הציגו את עצמם ואחר־כך צנחו מטה, היו כאלה שנפלו למים, אבל סבתא גחנה החוצה והוציאה אותם בעזרת קרס, הייתי צריך להחזיק אותה ברגליים, כדי שלא תיפול לתוך המים, וקרה שאחת הכותונות המושלכות לפתע פשטה את הידיים, כמו שוטר בהצטלבות או כמו אדוננו ישו על הצלב, כך נצלבו הכותונות באוויר ואחר־כך צנחו בראש קדימה על החישוק או על כפות גלגל טחנת הקמח והגלגל הסתובב והיתה זו תמיד הרפתקה, אם להשאיר את הכותונת או את התחתונים על הגלגל עד שהוא יעלה אותם בסיבוב הבא אל חלון חדרה של סבתא ודי להושיט את היד ולהכניס אותם, או, לפי המצב, אם להשתמש בקרס כדי לשחרר את הכותונת מהציר שסביבו הסתבכה ובכל סיבוב שקעה מחדש, אבל גם אותה הצליחה סבתא להוציא דרך החלון למטבח ומיד השליכה את הכול לגיגית ובערב כיבסה את התחתונים המלוכלכים ואת הכותונות והגרביים כביסה ראשונה, את המים שפכה מיד בחזרה לתוך הזרם תחת משוטי גלגל הטחנה. היה נהדר מאוחר יותר בערב, כאשר בתוך החשכה עפו לפתע תחתונים לבנים או כותונת לבנה מחלון חדר האמבטיה של מרחצאות קארל, ונישאו מעל תהום המים האפלים, כשבחלון שלנו הבהיקו לרגע כותונת לבנה או תחתונים לבנים, וסבתא ידעה לתפוס אותם בקרס במעופם עוד לפני שצנחו מטה לתוך התהום ונפלו על כפות הגלגל הרטובות המבהיקות, לפעמים, לעת ערב או בלילה, כאשר ממעמקי המים עלתה רוח והביאה עימה זלף מים והמים והגשם היכו בפני סבתא בעוצמה כזאת שהיתה צריכה להיאבק עם הרוח כדי להוציא מידיה את הכותונת, ואף על פי כן שמחה סבתא לקראת כל יום, ובמיוחד לקראת יום חמישי ויום שישי, כשהסוכנים הנוסעים מחליפים כותונות ותחתונים, ומפני שהרוויחו כסף טוב, קנו לעצמם גרביים ותחתונים וכותונות חדשים ואת הישנים השליכו מחלונות מרחצאות קארל למטה ושם ארבה להם סבתא, קרס בידה, ואת הלבנים היתה מכבסת ומתקנת ומסדרת בארון ואחר־כך היתה מביאה אותם לאתרי בנייה ומוכרת אותם לבנאים ולפועלי עזר, וכך היא התפרנסה, פרנסה צנועה, אבל טובה דיה כדי שתוכל לקנות גם לי לחמניות וחלב לקפה הפוך... 

ויום לפני הסעודה הגיעו הטבחים, שחורים ומבהיקים, מתלוננים על קור, כפי שהסביר לנו המתרגם שליווה אותם, והטבחים שלנו היו אמורים לשמש להם עוזרים, אבל השף שלנו נעלב, הסיר את הסינר ועזב ברוגז, אך הטבחים מחבש בישלו כמה מאות ביצים קשות, צוחקים וחושפים שיניים, ואחר־כך הביאו עשרים תרנגולי הודו והתחילו לצלות אותם בתנורים שלנו, ובקערות גדולות ערבבו מלית שלהכנתה נדרשו שלושים סלי לחמניות וחופני תבלינים, והם הביאו פטרוזיליה בעגלה והטבחים שלנו קיצצו אותה בשבילם וכולנו היינו סקרניים מה יבשלו הבחורים השחורים האלה, וכשנעשו צמאים הבאנו להם בירת פילזן והם נהנו ממנה ובתמורה נתנו לנו מהליקר שלהם, העשוי מכל מיני עשבים, ושתינו איתם לחיים, והליקר היה משכר נורא והעלה ריח של פלפל שחור ופלפל אנגלי טחון טרי, ולתדהמתנו הביאו שני יעלים שנקנו בגן החיות, כבר חסרי קרביים, פשטו בזריזות את עורם, וצלו אותם בסירים הכי גדולים שהיו לנו, שלתוכם זרקו גושי חמאה ופיזרו עליהם שקיות תבלינים שלהם, היינו צריכים לפתוח את כל החלונות בגלל האדים, ואחר־כך מילאו את היעלים בתרנגולי ההודו הממולאים, הצלויים למחצה, ואת החללים הריקים ביניהם ריפדו בביצים קשות וצלו את הכול יחד. אך למה שקרה עכשיו איש לא ציפה, אף לא הבוס, הובל למלון גמל חי, שאותו רצו לשחוט אצלנו וזה הפחיד אותנו, אבל המתרגם התחנן בפני מר ברנדייס ואחר־כך הופיעו עיתונאים והמלון שלנו הפך למרכז התעניינות התקשורת, והטבחים קשרו את הגמל, שנהק: נההה, נההה, כאילו ביקש שלא ישחטו אותו, אבל אחד הטבחים חתך לו את הגרון בסכין לשחיטה כשרה וחצר המלון כוסתה דם וכבר העלו בגלגלת את הגמל ברגליו האחוריות והוציאו בסכין את כל הקרביים ואחר־כך חתכו את הרגליים והוציאו את כל העצמות מבפנים, כפי שעשו ביעלים, ואחר־כך הביאו שלושה קרונות עצים, ומכבי האש, שאותם הזעיק הבוס, עמדו במצב הכן עם הצינורות ביד, שעה שהטבחים הדליקו בזריזות להבה גדולה, וכשהאש דעכה ונותרו רק הגחלים הלוחשות, צלו את הגמל על שפוד נתמך בתלת־רגל, ומדי פעם סובבו את השפוד וכשהגמל היה כמעט מוכן, הכניסו לתוכו את שני היעלים, שבתוכם היו תרנגולי ההודו הממולאים, והוסיפו גם דגים ואת החללים הריקים ריפדו בביצים קשות, וכל הזמן בזקו את התבלינים שלהם, ומפני שהיה להם כל הזמן קר, אפילו ליד האש, שתו בירה כפי שנוהגים עגלוני מבשלות השיכר ששותים בירה בחורף על מנת להתחמם. והטבחים השחורים האלה, כאשר השולחנות כבר היו ערוכים לשלוש־מאות איש והאורחים החלו להגיע והשוער פתח את דלתות הלימוזינות, הספיקו לא רק לצלות בחצר חזירונים וכבשים, אלא גם להכין בדוודים מרק מכל־כך הרבה בשר עד שהבוס שלנו שמח שהכין מלאי כזה גדול...

מימיי לא ראיתי זוגות נשואים וזוגות נאהבים מתייחסים זה לזה ברוך ובהתחשבות כזאת, עיניהם מלאות געגועים וחיבה, היה זה כמו בבית שעה ששרו הבחורות עיניים שחורות, מדוע אתן בוכות ושירים כאלה... הזוגות טיילו בסביבות קושיצ׳ק בכל מזג אוויר, תמיד קצין צעיר במדים ואשה צעירה, שקטים ושקועים בעצמם, ואני, ששירתתי את קיסר חבש, לא הכרתי עד אז דבר כזה ולא תפסתי מה מתרחש, עד שירדתי לשורש העניין, שמה שעושה את האנשים יפים כל־כך זאת האפשרות שלא יתראו עוד לעולם, כאן היה האדם החדש, לא המנצח הקולני והשחצן, אלא להיפך, אדם כנוע ומהורהר, בעל עיניים יפות כשל חיה מבוהלת... וכך למדתי להביט בעיני זוגות נאהבים אלה — מפני שכאן, בצל החזית, גם זוגות נשואים היו לנאהבים — למדתי להסתכל בנוף, בפרחים שעל השולחן, בילדים משחקים, למדתי לראות את הקדושה של כל שעה, מפני שביום האחרון ובלילה שלפני היציאה לחזית הזוגות כבר לא ישנו...