Reading List: מיכל חזון / בית הסודות

2013 / 294 עמ'

על טירוף בוער וקור רוח מקפיא השב נקם בעוד לבך חם

קובה בורגול

אין ספק שנחוצה מידה של שיגעון כדי להכין קובה. אדם שפוי לא יקדיש שעות רבות כל כך למאכל שנאכל במהירות רבה כל כך, ולעתים אף בכפיות טובה.

אבל במשך שנים רבות הוכיחו נשים ואמהות את מסירותן ואהבתן בדרך זו של הכנת קובות, ובילו שעות ארוכות במטבח, בגב שבור וברגליים דוויות, רק בשביל לספק ליקיריהן שעה קלה של הנאה.

למעטפת: חופניים בורגול, שטופים במים רותחים, חופניים סולת, מים לפי הצורך, מלח לפי הטעם.

למלית: מעט בשר טחון מעודן ולא שמן, בצל קצוץ, חצי חופן של ילד רבעי שקדים מקולפים, מעט צימוקים שהושרו במים וסוננו, בהרט, חצי כוס מים, שמן לטיגון, אש בלב ומלוא החופן שיגעון.

במחבת גדולה מטגנים את חומרי המלית. מכינים עיסה מהבורגול והסולת תוך הוספת מים בהדרגה. לשים היטב. מניחים לנוח כחצי שעה ואז לשים שוב עד שהעיסה מוכנה למילוי וגמישה כבצק.

יוצרים כדור בגודל קלמנטינה ומטביעים בו שקע גדול. ממלאים כפית מהמלית וסוגרים. מרתיחים בסיר גדול מים עם מלח וכורכום. מבשלים את הקובה במים המתובלים עד שהיא צפה למעלה. מצננים קצת ומייבשים במגבת. מטגנים בשמן עמוק על סף רתיחה, עד מחצית מגובה הקובה. הופכים ומטגנים את הצד השני. מגישים חם.

כל מי שאכל מהקובות של טויה ויקטוריה אמר שהן לא מהעולם הזה. וטויה ויקטוריה אמרה שלקובות שלה יש טעם של נשיקה שבאה מאהבה אמיתית. מתוק וחריף ביחד. מגרה את הלשון והחך באלף טעמים, ונוטע בלב הרגשה שהכול אפשרי. מי שזכה לאכול מהקובה של טויה ויקטוריה, העיד בעצמו שהוא הרגיש עצב ואושר בבת אחת, ומין געגועים בלתי מוסברים למשהו נעלם.

לקובות של טויה ויקטוריה לא היו מתחרים, והיא ידעה את זה. רק היא ידעה איך להכין תערובת מדויקת של בהרט, כך שיחמם את הלב וימריץ את החשק באופן מושלם. רק היא ידעה לאזן את מרכיבי המילוי, כך שטעמם יהיה שילוב של מים, רוח ואש, ורק היא ידעה איך לעטוף אותם במעטפת בורגול וסולת דקיקה כמו נייר משי פריך ומהודקת ללא דופי. למרות שהקובות של טויה הוכנו לפי נוסחה מדויקת, והיו עגולות כאילו ציירו אותן במחוגה, התוצאה היתה רוחנית לחלוטין.

בגלל הקובות שלה, טויה ויקטוריה לא סבלה את חג הפסח. היא חשה שלמרות הכבש, הסלק והאורז, שולחן הסדר לעולם לא יהיה חגיגי וטעים בלי קובות הבורגול העגולות, הממולאות בשר, צימוקים ושקדים, שכה אהבה להכין. ומסיבה זו, מיד לאחר צאת הפסח נהגה לחגוג במטבחה בהכנת מאכלי חמץ, שהראשונות שבהם היו תמיד הקובות המהוללות שלה.

באותה שנה, היום הראשון שאחרי פסח היה יום אביב יפה ומופז. בושם חרציות ומקור החסידה עלה מהשדות והתערב עם הריחן שצמח ושגשג, ירוק ורענן, בערוגת צמחי התבלין של טויה ויקטוריה. לאחר שהתרנגול הערבי הצבעוני האהוב עליה נאכל בידי החתול השחור, חיסלה טויה ויקטוריה את הלול שהיה בחצרה (משפחתה זכתה לאכול יום־יום במשך שבוע עוף ממולא בבשר ושזיפים) ובמקומו שתלה ערוגות של צמחי תבלין שונים. הניחוחות שהדיפו צמחי הריחן, הנענע, הפטרוזיליה והלימונית נעמו לכל השכנים, והוסיפו משנה יופי לחצרה של טויה ויקטוריה, שגם כך היתה החצר המטופחת ביותר בשכונה.

באותו יום אביב יפה, כשלשה את הבצק לקובות, עלה הניחוח הנעים מהחצר, דגדג את נחיריה של טויה ויקטוריה ונישא ברוח הקלילה כמו נוצות של געגועים. וטויה הרגישה בקצות אצבעותיה כי גם הקובות שלה יהיו היום קלילות כמו נוצות.

כשנסים הגיע הביתה להפסקת צהריים, להטו הקובות המוכנות במחבת. קובה אחת הוא חטף באצבעותיו השחורות תמיד עוד בטרם הספיקה להצטנן, למרות שטויה ויקטוריה צעקה עליו שייטול ידיו ולא יאכל בעמידה כי כל האוכל בסוף יֵרד לו לרגליים, ועוד ארבע קובות זלל בעונג, הפעם בישיבה, לפני שיצא שוב לעבודתו. אולם בטרם הספיק לרדת את שלוש המדרגות המובילות מהבית לחצר ולטרוק אחריו את דלת הרשת, קראה לו טויה ויקטוריה לחזור והניחה בזהירות בין ידיו צלחת חרסינה מקושטת ובה קובות עגולות ומהבילות, שריחן מהלך לפניהן, מתפתל ומדיח, מפתה כמו הנחש בגן עדן...

כדי להגיע לחוו"ד על הספר, יש ללחוץ על התמונה שלו; ניתן לקרוא את הפרק הראשון ואת הטקסט המופיע על הכריכה ע"י לחיצה על שם הספר ברשימת ה- Reading List.

Reading List

פרוזה, שירה ועיון

Categories

רשומות

Archives

מיכל חזון / בית הסודות

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה